הפרק הראשון עוסק בסיפור חייו המרתק של מריו כחקלאי וכחלוץ. המסע מתחיל בטריאסטה שבאיטליה, שם נולד וגדל מריו עם חמשת אחיו, במשפחה יהודית מתבוללת. אביו עבד כפקיד ביום וניגן בקלרינט בלילה. ב-1939 עלה מריו ארצה עם קבוצה של נערים איטלקים, והחל בתהליך של חזרה בתשובה. כעבור זמן נשלחה החבורה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן, שהקימה תנועת הקיבוץ הדתי, וכך נפתח הפרק החלוצי בחייו. החבורה האיטלקית השתלבה יפה בשדה אליהו, שעד אז ישבו בו עולים מגרמניה. שם גם הכיר מריו את פריבה, חלוצה צעירה יוצאת גרמניה, שהפכה לאשתו. לשניים נולדו חמישה ילדים.
מריו ופריבה היו התגלמות של אידיאל "תורה ועבודה" של תנועת הקיבוץ הדתי: הם עבדו בעיקר בחקלאות, מצאת החמה ועד צאת הנשמה, ובמקביל למדו יהדות ותורה.
הפרק השני עוסק במפעל חייו של מריו: קידום החקלאות האורגנית בישראל, שבה הוא מאמין באמונה שלמה. ב-1983 הקים מריו עם כמה עמיתים את "הארגון לחקלאות אורגנית", שבו התארגנו החקלאים האורגניים לתמיכה ולעזרה הדדית. דרך הארגון פעל מריו ללא לאות לעודד חקלאים לעבור לתחום, ובמקביל המשיך לייעץ להם ולחלוק איתם מניסיונו הרב. על פועלו לקידום החקלאות האורגנית בישראל הוענק לו ב-2013 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
