נדמה כי איצ׳ה כיוון תמיד אל עבר קצה האופק – בצחוק, בחיוך, בהנאה גמורה, ובעיקר – בסקרנות אין קץ למה שמסתתר שם, מעבר לפינה.
הפרטים הבסיסיים נראים פשוטים – איצ׳ה נולד בתל-אביב, גדל בירושלים, היה נוטר, למד הנדסה בטכניון, עבד עבור חברות ישראליות באפריקה בשנות השישים כמו מהנדסים רבים אחרים, ניהל פרויקטים עבור החברות האלו בארץ, ואחר כך פנה לעסקים פרטיים.
אבל, כמו כל דבר בחיים, בין הלאקוניות הזו לבין האופן שבו התנהלו הדברים במציאות פעורה תהום.
כילד יצא לטיול קליל עם אימו, באירופה שהייתה תחת אימת הנאצים; כנוטר בירושלים סייע לא מעט בהקמת המדינה שבדרך; כסטודנט בטכניון עיבד יצירות לתזמורת התלמידים וגם ניצח עליה; מתוקף עיסוקיו בליבריה מצא את עצמו עד מהרה יועץ לנשיא המדינה העצמאית היחידה באפריקה שמעולם לא הייתה קולוניה; בין לבין מצא זמן לעמוד בראש הסתדרות המהנדסים והטכנאים ולבוא בדברים עם בן-גוריון; והעסקים שאליהם פנה היו, למעשה, הקמת חברת התעופה הפרטית הישראלית הראשונה – שהתחרתה במונופול של אל-על באותם הימים; אה, וכן, היה גם העניין הקטן והכמעט שולי הזה בביוגרפיה שלו – איצ׳ה הוא זה שסיפק את ידיעת הזהב למבצע הנועז ביותר של צה״ל.
לפניכם שעתיים מהנות ומרתקות עם איש שבקולו ניכרת היטב בת הצחוק שבעיניו.
